H994 — 12 wystąpień

H994 · בִּי (bi) · please — 1) if it please, pray excuse me, excuse me please; 1a) used to introduce an entreaty or request [STEPBible CC BY]

• Rdz 43,20 WLC · HTe
  וַיֹּאמְר֖וּ בִּ֣י אֲדֹנִ֑י יָרֹ֥ד יָרַ֛דְנוּ בַּתְּחִלָּ֖ה לִשְׁבָּר אֹֽכֶל
• Rdz 44,18 WLC · HTe
  וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה
• Wj 4,10 WLC · HTe
  וַיֹּ֨אמֶר מֹשֶׁ֣ה אֶל יְהוָה֮ בִּ֣י אֲדֹנָי֒ לֹא֩ אִ֨ישׁ דְּבָרִ֜ים אָנֹ֗כִי גַּ֤ם מִתְּמוֹל֙ גַּ֣ם מִשִּׁלְשֹׁ֔ם גַּ֛ם מֵאָ֥ז דַּבֶּרְךָ אֶל עַבְדֶּ֑ךָ כִּ֧י כְבַד פֶּ֛ה וּכְבַ֥ד לָשׁ֖וֹן אָנֹֽכִי
• Wj 4,13 WLC · HTe
  וַיֹּ֖אמֶר בִּ֣י אֲדֹנָ֑י שְֽׁלַֽח נָ֖א בְּיַד תִּשְׁלָֽח
• Lb 12,11 WLC · HTe
  וַיֹּ֥אמֶר אַהֲרֹ֖ן אֶל מֹשֶׁ֑ה בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אַל נָ֨א תָשֵׁ֤ת עָלֵ֨ינוּ֙ חַטָּ֔את אֲשֶׁ֥ר נוֹאַ֖לְנוּ וַאֲשֶׁ֥ר חָטָֽאנוּ
• Joz 7,8 WLC · HTe
  בִּ֖י אֲדֹנָ֑י מָ֣ה אֹמַ֔ר אַ֠חֲרֵי אֲשֶׁ֨ר הָפַ֧ךְ יִשְׂרָאֵ֛ל עֹ֖רֶף לִפְנֵ֥י אֹיְבָֽיו
• Sdz 6,13 WLC · HTe
  וַיֹּ֨אמֶר אֵלָ֤יו גִּדְעוֹן֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י וְיֵ֤שׁ יְהוָה֙ עִמָּ֔נוּ וְלָ֥מָּה מְצָאַ֖תְנוּ כָּל זֹ֑את וְאַיֵּ֣ה כָֽל נִפְלְאֹתָ֡יו אֲשֶׁר֩ סִפְּרוּ לָ֨נוּ אֲבוֹתֵ֜ינוּ לֵאמֹ֗ר הֲלֹ֤א מִמִּצְרַ֨יִם֙ הֶעֱלָ֣נוּ יְהוָ֔ה וְעַתָּה֙ נְטָשָׁ֣נוּ יְהוָ֔ה וַֽיִּתְּנֵ֖נוּ בְּכַף מִדְיָֽן
• Sdz 6,15 WLC · HTe
  וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ בִּ֣י אֲדֹנָ֔י בַּמָּ֥ה אוֹשִׁ֖יעַ אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל הִנֵּ֤ה אַלְפִּי֙ הַדַּ֣ל בִּמְנַשֶּׁ֔ה וְאָנֹכִ֥י הַצָּעִ֖יר בְּבֵ֥ית אָבִֽי
• Sdz 13,8 WLC · HTe
  וַיֶּעְתַּ֥ר מָנ֛וֹחַ אֶל יְהוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר בִּ֣י אֲדוֹנָ֔י אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֞ים אֲשֶׁ֣ר שָׁלַ֗חְתָּ יָבוֹא נָ֥א עוֹד֙ אֵלֵ֔ינוּ וְיוֹרֵ֕נוּ מַֽה נַּעֲשֶׂ֖ה לַנַּ֥עַר הַיּוּלָּֽד
• 1 Sm 1,26 WLC · HTe
  וַתֹּ֨אמֶר֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י חֵ֥י נַפְשְׁךָ֖ אֲדֹנִ֑י אֲנִ֣י הָאִשָּׁ֗ה הַנִּצֶּ֤בֶת עִמְּכָה֙ בָּזֶ֔ה לְהִתְפַּלֵּ֖ל אֶל יְהוָֽה
• 1 Krl 3,17 WLC · HTe
  וַתֹּ֜אמֶר הָאִשָּׁ֤ה הָֽאַחַת֙ בִּ֣י אֲדֹנִ֔י אֲנִי֙ וְהָאִשָּׁ֣ה הַזֹּ֔את יֹשְׁבֹ֖ת בְּבַ֣יִת אֶחָ֑ד וָאֵלֵ֥ד עִמָּ֖הּ בַּבָּֽיִת
• 1 Krl 3,26 WLC · HTe
  וַתֹּ֣אמֶר הָאִשָּׁה֩ אֲשֶׁר בְּנָ֨הּ הַחַ֜י אֶל הַמֶּ֗לֶךְ כִּֽי נִכְמְר֣וּ רַחֲמֶיהָ֮ עַל בְּנָהּ֒ וַתֹּ֣אמֶר בִּ֣י אֲדֹנִ֗י תְּנוּ לָהּ֙ אֶת הַיָּל֣וּד הַחַ֔י וְהָמֵ֖ת אַל תְּמִיתֻ֑הוּ וְזֹ֣את אֹמֶ֗רֶת גַּם לִ֥י גַם לָ֛ךְ לֹ֥א יִהְיֶ֖ה גְּזֹֽרוּ

Teksty: WLC — Westminster Leningrad Codex — domena publiczna; lematy i morfologia: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0)